שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
יולי תמיר
יולי תמיר
יולי תמיר
יולי תמיר


 "הוא חצה עלי ג'יפ את העיר הכבושה,/ נער עז וחמוש - נער־כפיר!/ וברחוב המודבר/ איש זקן ואשה/ נלחצו מפניו אל הקיר.// והנער חייך בשיניים־חלב:/ "אנסה המקלע"... וניסה!/ רק הליט הזקן את פניו בידיו.../ ודמו את הכותל כיסה".



 יש להניח כי את "על זאת", שירו של נתן אלתרמן, שנכתב ב–1948 בעיצומה של מלחמת העצמאות ושורותיו הראשונות מצוטטות למעלה, לא ניתן היה ללמד היום בבתי הספר משום שיש בו משום ביקורת על צה"ל, ולא סתם ביקורת על צה"ל, אלא בשעת קרב; ולא סתם קרב, אלא קרב קיומי של ממש. ובכל זאת, דורות רבים של מחנכים, מורים, מדריכים בתנועות הנוער ומפקדים בצה"ל הקריאו מלים אלו לבני נעורים, על מנת שהלקח יילמד, כמו שהקריאו גם את פסק הדין על כפר קאסם במטרה להגדיר מהן הפעולות שמעליהן מתנוסס "דגל שחור".


הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ