בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אמא שלי, שולמית אלוני

64תגובות


 ניסיתי לשבת ולכתוב מדרש קוהרנטי לעילוי נשמתך, אבל הוצפתי בכל כך הרבה דימויים, כל כך הרבה מחשבות ורגשות שונים של ייסורים, שפשוט כתבתי לי כמה ראשי פרקים כדי לעצור את אוקיינוס הרגשות שמציף אותי. כנראה לא לחינם כה אהבת את תשובת אלוהים לאיוב (איוב ל"ח, ח'): ״ויסך בדלתים ים״. את, אמא, גם היית ים הרגשות ולווייתן היצירה והחופש וגם היית זאת ששמה לו חוק חוכמה וסייג, כדי להגן על החלש, היתום, הגר והאלמנה. גם עבדת בכל המרץ לכונן חוקה בישראל וגם קראת לסרבנות ותמכת בסרבנים, בחזקת ״עת לעשות לה' הפרו...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו