ג'קאס: אולי חרא, אבל מצחיק

הלל לוריא כהן
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
הלל לוריא כהן

כל בן עשרה בהיסטוריה חווה גרסה כלשהי של הדבר הזה: מוזיקה רועמת בוקעת מחדרו של הילד. אחד ההורים דופק על הדלת ומבקש להנמיך את ה"רעש". גם אני, כתיכוניסט, נאלצתי להתמודד עם הנימה מלאת הבוז של אבא שלי, כשתיאר את הצלילים שהפיק הדיסקמן שלי כ"בום בום בום הזה". ההבדל בין אבא שלי לבין אליחי וידל, שכתב על קבוצת הקומיקאים "ג'קאס" ("עין, תחת, עין", "גלריה שישי", 28.3), הוא שאבא שלי לא פירסם על הדיסק ששמעתי ביקורת עוקצנית בעיתון "הארץ".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ