מיק ג'אגר בארץ הביטלס

יש קשר הדוק בין האין-אונות של השמאל הישראלי לבין הביטלמאניה המתמדת שהוא שטוף בו. אפשר להניח במידה רבה של ודאות שאם אדם מספר לכם על כיסופיו לשלום, הוא גם ישמח להשתטח על מעבר החצייה המפורסם באבי רואד. ולהקשיב לשעת הביטלס השבועית ברדיו. וללכת לסדרת הרצאות גדושת פכים קטנים על "ארבעת המופלאים" (שונא את הביטוי הזה). ולקחת את הילדים להופעת להקת הקאברים (יש המון כאלה, ולכולן קוראים "מסע הקסם המסתורי", אף על פי שהתרגום המדויק הוא "מסע המסתורין הקסום", וגם זה מעצבן). ואפשר גם להמר על כך שחרף חיבתו העמוקה לרינגו, פול וג'ורג' (אלרגי לשימוש בשמותיהם הפרטיים, משל מדובר בחבר'ה מהמילואים, וגם אלרגי למונח "חבר'ה"), נאמנותו הנצחית נתונה לג'ון.