החברים של אולמרט ושל רובי

אורית גלילי צוקר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אורית גלילי צוקר

לפני 24 שנים הייתי עיתונאית ב"הארץ", ופעם כתבתי משהו שלא נשא חן בעיני אהוד אולמרט. הוא שיגר מכתב לעורך, שלא ראיתיו, כיוון שהוגדר בעיתון כ"נבזי ומלוכלך במיוחד". אלה היו השנים העליזות של אולמרט. הוא חגג את השררה עד הסוף, ביהירות, גאוותנות וזחיחות אין קץ. עיתונאיות כמוני וכמו עמיתתי חנה קים, שעסקה בפרשת החשבוניות הפיקטיביות של הליכוד בבחירות 88', הוא לא ראה ממטר, ומנהלת הלשכה שולה זקן מעולם לא חשבה שעליה לחזור אלי במסגרת תפקידי. מסביבו כירכרו אז בכירי העיתונאים: דן מרגלית, טומי לפיד, אמנון דנקנר, יצחק לבני. ברקע סופר על חברותו הקרובה עם נחום ברנע ושמעון שיפר. כולם כמובן גברים חזקים. ארבעת הראשונים בילו עם אולמרט בכל מקום: בבתים, בנסיעות לחו"ל, במסעדות, והאדירו את שמו בדיווחיהם ובפרשנויותיהם.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ