טעיתי לגבי אריאל. מודה

אמיר חצרוני
אמיר חצרוני
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

מי שקורא את מדורי החדשות והדעות בעיתונים בשבועות האחרונים בוודאי שם לב ששמי מככב בהם. זה כנראה בלתי נמנע כשאתה מלמד במוסד שנוי במחלוקת פוליטית, מסתכסך אתו על רקע של סתימת פיות אידיאולוגית — ומגיע לעימות שיוכרע בבית משפט. המאמרים שהתפרסמו כאן מאת הסטודנט עומר דוסטרי, הפרופסור אלון הראל ויוסי גולדשטיין, המייצג את עמדת הנהלת האוניברסיטה, כיסו את קשת הדעות בעדי ונגדי. המתנגדים לפיטורי הבהירו, כי לא יעלה על הדעת לסלק מרצה בשל דעות לגיטימיות, שהביע מחוץ לקמפוס ושהמקום להתמודד אתן הוא בשיח הציבורי. הפיטורים לא רק פוגעים בדמוקרטיה אלא גם מנוגדים ל"חוק שוויון הזדמנויות בתעסוקה". הנהלת האוניברסיטה הבהירה מצדה, כי חופש הביטוי באריאל מוגבל, ואמרה בגלוי כי היא מעוניינת לפטר אותי בשל דעותי בנושאי פמיניזם, כלכלה ודת ("הארץ", 27.4).

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ