בלי יום אחד של חירות

מיכאל ספרד
מיכאל ספרד
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מיכאל ספרד
מיכאל ספרד

התינוק והתינוקת שנולדו ברמאללה, בשכם, ביטא או בבלעין ב–5 ביוני 1967 חגגו בשבוע שעבר את יום הולדתם ה–47. במסיבת יום ההולדת נכחו ילדיהם, שכבר בגרו, וייתכן שאף כמה נכדים. מאז באו לעולם, לא טעמו חתן וכלת השמחה ולו יום אחד של חירות.

כבר בנערותם הם למדו, שכל החלטה בחייהם, מקטנה ועד גדולה, כפופה להכרעות של שלטון צבאי שבו אין להם דריסת רגל. הם גילו, למשל, שהגבולות הגיאוגרפיים של מרחב חייהם מוכתבים על פי אסופה של היתרים ביורוקרטיים הניתנים או (לרוב) לא ניתנים על ידי פקידי השלטון הצבאי: היתר לבקר משפחה בעזה ולצאת בחזרה לגדה (ולהיפך), היתר לעבור במחסום, היתר להתפלל בירושלים, היתר גישה לאדמותיהם שנכלאו במרחב הביטחוני שנוצר מסביב להתנחלות השכנה, היתר לעבוד בהתנחלות, היתר לעבד את שדותיהם שמעבר לגדר ההפרדה (עם רכב / בלי רכב / לשעות היום בלבד / לתקופת המסיק בלבד / עם פועלים / בלי פועלים), היתר לעבוד בישראל, ואפילו היתר לצאת לשהות בחו"ל והיתר לחזור.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ