סער, סלק ידיך מתל אביב

סביונה מאנה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
סביונה מאנה

בשנת 1993, אחרי קרוב לעשר שנים בצפון אמריקה הנוחה, הליברלית והסובלנית, חזרתי ארצה. בחרתי לחזור בגלל יצחק רבין, בגלל התקווה לשלום, בגלל אריק איינשטיין. בגלל ניחוח ההדרים באביב, בגלל נס העברית המהדהד ברחובות, בגלל הדרך הקסומה לירושלים. ובגלל תל אביב. העיר הצוהלת, הכי ידידותית בעולם.

רבין והתקווה לשלום נרצחו מאז, אריק איינשטיין מת, העברית הפכה לשפת כלאיים נרמסת, הדרך לירושלים הושחתה בדחפורים הנוקבים את ההר, ניחוח ההדרים נעלם מתחת ללולאות ופסים של אספלט. אבל נשארה לי תל אביב, הבועה השפויה שלי, אפילו בימי הפיגועים הקשים. הבועה שעכשיו אתה מאיים לפוצץ.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ