בחזרה לז'נבה

יאיר ינוב
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יאיר ינוב

שלמה אבינרי מתמיד בשקדנות לתקוע מקלות בגלגליה של עגלת השלום הישראלי־פלסטיני ("אוסלו: החלום ושברו", "הארץ" 11.7). בטיעוניו הוא מייצג נאמנה ציבור המתיימר להיות חלק מהשמאל הציוני, אך עולמו נטוע באגף הכוחני של הציבוריות היהודית, זה של הצדקנים.

התנועה הציונית, שנולדה ממצוקתם של היהודים, ניסתה והצליחה להקים מדינה שתהווה מקלט לכל יהודי שיחפוץ בכך. במהלך הביצוע נתקלה הציונות בהתנגדות של תושבי הארץ הפלסטינים. הציונים, חדורי הכרה שמהלכם צודק מאין כמוהו ולכן שווה כל מחיר, נתקלו בערעור על תפישתם. במחנה הציוני ניטש ויכוח האם הצדק הציוני הוא צדק מוחלט, או שיש להכיר בקונפליקט בין צדק לצדק. ההכרה כי אין צדק מוחלט גרמה להנהגה הציונית להתנהל באורח פשרני ותוך נכונות, לפחות במוצהר, לקיים מגעים עם הצד השני. כך היה עד יוני 1967.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ