בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איך למדתי לאהוב את גדעון לוי

321תגובות

אני זוכר כמה שנאתי את טוריו של גדעון לוי כשהייתי חייל, וגם כמה שנים אחר כך. הייתי שב הביתה מחברון ומכל מיני יישובים של זורקי אבנים, כמו אל־ערוב, חלחול ובני נעים. ובשבת, כשהייתי מגיע סוף סוף לקרוא עיתון בבית הורי, הייתי נאלץ להיתקל בטורים של גדעון לוי, "אזור הדמדומים" במוסף "הארץ". כל מה שראו שם תמיד זה ערבים: ערבי בן ארבע בלי יד, וערבי בן עשר בלי רגל. אמא בוכה בלי עיניים, ואבא שנפתח לו הראש מפגיעה ישירה של מטול רימוני גז, שאמור בכלל להיירות בכינון עקיף. הייתי רואה את זה ומתעצבן ונחלש. החסר...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו