צבי בראל
צבי בראל

הנה מתייצבת לה "נפולת הנמושות" הערבית ומרימה ידיים. סייד קשוע, עמיתי, נמלט לארה"ב, נמאס לו להיות "ערבי נצחי". מירה עווד קוראת לו לחכות לה. גם היא נזכרה פתאום שיש לה זהות ערבית. לזוהיר בהלול לא עזרה העברית הנוצצת שבה שידר את משחקי הכדורגל, וגם הוא מיואש.

מה קרה לכם חברים? משבר זהות? פתאום גיליתם שלנצח תהיו ערבים? שהחברה היהודית לעולם לא תקבל אתכם, ולא משנה אילו תארים, מקצוע או מעמד יהיו לכם? שהעברית שלכם הרסה לכם את הערבית? לקח לכם הרבה זמן, יותר מדי זמן, להבין שאתם, שהצלחתם, ש"השתלבתם", שטיפסתם במאמץ אדיר על השלבים הגבוהים, שעניתם, כאילו, על כל הקריטריונים שמציבה חברה בפני מצליחיה, בסך הכל טיפסתם על ענן.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ