בניגוד לסייד קשוע
לא, לא נגמר ולא נמאס. בשונה מזוהיר בהלול וסייד קשוע, לי לא נגמר, לא נמאס. לי, ובעצם לכולנו, אין את הפריבילגיה להרים ידיים מול הקיצוניות, הגזענות והשנאה. מיאוס ובריחה, אפילו כהרהור, אינם תוכנית ראויה למיעוט הנמצא תחת מתקפה אלימה על עצם קיומו ועל הלגיטימיות שלו במדינה. מתקפה שמוביליה הם, בין היתר, שרים בממשלה וחברי כנסת, ומבצעיה ברחוב, והיא מתנהלת באווירה ציבורית ותקשורתית רוויית שנאה, הסתה וקריאות נקם.