זה בסדר להיות מבולבלת?

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

בימים האחרונים אני בעיקר מבולבלת. במאמר של אבירמה גולן "דברים שלא אמרתי לילדי" ("הארץ", 21.7) יש אמירה חשובה, שדי משקפת את הרגשתי. הבלבול נובע מכך, שהמצב העכשווי בארץ (וברצועת עזה) מעמת שני קולות בתוכי, והעימות הזה לא קל. הקול הראשון אומר: מלחמה זה רע. מלחמה זה משהו לא נחוץ. להרוג אנשים זה רע, וצריך להימנע מזה בכל מחיר. המצב הגרוע בעזה הוא גם באשמתנו, ואסור לנו להרוג בהם בלי הבחנה. הקול השני הוא הקול, שקיים, אני מניחה, אצל כל האנשים. הקול של שימור עצמי, שאומר: רגע, יש פה מישהו במרחב שמנסה להרוג אותי ואת החברים שלי ואת המשפחה שלי, ולא חשוב כרגע מה הסיבה או ההצדקה לכך, אני לא יכולה פשוט לשבת בלי לעשות כלום ולתת לו להרוג אותי.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ