על המובן מאליו

יאיר אסולין
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יאיר אסולין

א. ונדמה שבימים האלה צריך לכתוב את המובן מאליו, את מה שרוב האנשים יודעים, או לפחות ידעו, לפני שהפכנו להיות חברה שמודדת את עצמה בכמה "אוהבים" אותה, לפני שהפכנו להיות חברה שעסוקה ברדיפה קדחתנית אחרי סיפוקים של סף הגירוי המאמיר, לפני ששטפו לנו את המוח, לפני שהשטיפה הזאת העבירה חלק מהאנשים על דעתם.

ב. בדיבור הזה של "המובן מאליו" צריך לציין, קודם כל, שלמלחמה הזאת, כמו לכל מלחמה שהיא, אין שום ערך בפני עצמה. היא לא יותר מכלי כדי להגן על משהו. היחס למלחמה צריך להיות לעד כדבר דחוק, כזה שנעשה מתוך חוסר ברירה, כזה שהשאיפה התמידית היא לסיים אותו כמה שיותר מהר, כזה שאנחנו שונאים. מי שחושב אחרת, כדאי שיבדוק את עצמו, אם הוא לא מנצל את מדינת ישראל, את הצבא שלה, כדי לפרוק אלימות פנימית מבעבעת, כדי להפיק עוד הון מסוג כלשהו. אותו דבר לגבי הדמוקרטיה. בלי דמוקרטיה במדינת ישראל, כלומר, בלי היכולת לומר את מה שאתה חושב, בלי היכולת לבקר, בלי היכולת לפרק לגורמים את השלטון, את מעשיו, כדי להבין לאן אנחנו הולכים ולמה, בלי היכולת הזאת, במובן לא מבוטל, אין טעם אמיתי למלחמה. עדיף לקום וללכת. כלל: רק טיפש מקריב את המהות (מדינה שטוב לחיות בה) עבור הכלי (מלחמה). אדם שמאמין בכל זה צריך לשנוא את מה שחמאס מייצג.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ