אחי הישראלים, אחי הפלסטינים

תאבת אבו ראס
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
תאבת אבו ראס

ימים קשים עוברים עלי, והם מטלטלים אותי רגשית. מדינתי, ישראל, נלחמת בבני עמי הפלסטינים, ועלי לשתוק. עלי לנצור ולעצור את ההזדהות והכאב שלי בגבול הלא קיים של הקו הירוק.

אני חצי עזתי. משפחת אמי גורשה ב–1948 מהכפר הרביא בדרום, קיבוץ זיקים וקיבוץ כרמיה היום, ובני המשפחה נהפכו לפליטים בג'באליה, שג'עיה ואלמגאזי. במשך יותר מעשר שנים לא איפשרה לי ישראל לבקר את דודתי הזקנה בעזה. המדינה, שדאגתה נתונה לכל יהודי העולם, שקראה "שלח את עמי" לברית המועצות בשנות ה–70, מצפה שאעצור את כאבי במחסום ארז.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ