הלוואי והייתי בעזה

גדעון לוי
גדעון לוי
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
גדעון לוי
גדעון לוי

האם נוכל לקיים, ולו לרגע, את השיח, ללא השנאה המפעפעת בו כארס? האם אנחנו יכולים להשתחרר לרגע מהדה־הומניזציה ומהדמוניזציה של הפלסטינים, לדבר בהיגיון ולחשוב על צדק, בלי גזענות? חובה לנסות.

ללא השנאה, אפשר להבין את הפלסטינים; בלעדיה, אפילו חלק מתביעות חמאס עשויות להישמע הגיוניות ומוצדקות. שיח רציונלי שכזה היה מוביל כל אדם הגון למסקנות ברורות. שיח מהפכני כזה היה אולי אפילו מקדם שלום. מה יש לנו כאן? עם נטול זכויות, שנושל ב–1948 מארצו ומאדמתו, באשמתו ושלא באשמתו. אחר כך הוא נושל מזכויותיו ומאדמותיו בשנית, ב–1967. מאז הוא חי בתנאים שמעטים העמים שחיים בהם. הגדה כבושה ועזה נצורה. הוא מנסה להתנגד לכך בכוחותיו הדלים ובאמצעיו שהם לעתים רצחניים, כמו שעשה כל עם כבוש בהיסטוריה, כולל עם ישראל. הבה נדבר על עזה.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ