התקרבנות ישראלית

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

הקלות שבה חוגים נרחבים בישראל אימצו לעצמם זהות קורבנית, אפילו בהקשר של המלחמה הנוכחית, למרות ממדי ההרס והמוות שהצבא זרע בצד הפלסטיני, מציבה בחריפות את השאלה, כיצד מתרחש היפוך תפקידים זה, שבו הצד הפוגע מכיר בזוועות שחולל, אך ממשיך לזהות את עצמו כקורבן.

הסבר אפשרי לתהליך זה שם במרכז תרחישים אלטרנטיביים לזוועות שהיו זורעים "הם", אלמלא הקדים צה"ל ופגע בהם: "אם המצב היה הפוך, מה שהם היו עושים לנו!". התרחיש האלטרנטיבי אמנם לא יצא לפועל, אך האפשרות שבנסיבות כלשהן הוא היה עלול להתממש מגויסת כדי להגדיר את מהלך הדברים המתקיים בפועל כ"פעולה מונעת". זאת ועוד, מאחר שהתרחיש הווירטואלי קיים רק כספקולציה שלא התממשה, גמישותו היא אינסופית. אפשר להרחיב את ממדי הזוועה והאימה באותו תרחיש דמיוני עד לנקודה שתהלום את היקף ההרס שנגרם בפועל, ותיתן לו צידוק. כך, למשל, מצדיקים הריסת שכונות שלמות בעזה בתיאור הקטסטרופה שהיתה נגרמת בגוש דן, אלמלא יעילות מערכת כיפת ברזל. כך מקבלים את ההרג של 435 ילדים פלסטינים כבלתי נמנע, כשמדמיינים טבח נורא שהיה עלול להתבצע בקיבוצים בקרבת הגבול.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ