בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המלחמה שהפכה לי את הבטן

598תגובות

זה היה לפני ארבע שנים. "אינדיפנדנט" הבריטי הכתיר ראיון עיתונאי בכותרת: "האם גדעון לוי הוא האיש הכי שנוא בישראל, או הכי הרואי?". השאלה הזאת היתה מופרכת: לא הכי שנוא, בוודאי לא הכי הרואי. בקיץ 2014 התשובה מצטיירת כנחרצת יותר: הכי שנוא, שני רק לחאלד משעל. זה לא נעים, אבל זה גם לא נורא, לפי שעה. אסור שהמספֵּר ייהפך לסיפור; עיתונאי הוא לעולם האמצעי, לא המטרה, ובכל זאת. ובכל זאת אי אפשר להתעלם מהשאלה המטרידה: איך קרה, שעיתונאי אחד — לא הכי נקרא, שכותב בעיתון אחד — לא הכי נפוץ, נהפך ליעד כזה של זעם...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו