שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
יאיר אסולין
יאיר אסולין

ובאמת, בשנתיים האחרונות, מאז שהשיח המזרחי הלוחמני, זה שכאילו מעז להגיד הכל בפנים, תפס תאוצה, בשנתיים האלה כמעט ולא התייחסתי אליו. מדי שבוע אני כותב על הישראליות, מנסה להבין ולחדד צדדים שונים בה, ובכל זאת על השיח המזרחי, השירה המזרחית, כמעט ולא כתבתי. ובאמת היו מי ששאלו אותי על זה, שעקצו, שהצביעו על שם המשפחה שלי, על המוצא, כאילו אמרו: "ומה אתך?". והרי אני, שמקפיד על נוסח תפילה צפון אפריקאי, שמכיר את התרבות הזו לעומק, שמתכתב אתה כל הזמן. אני, שכשזכיתי בפרס ספיר לספר ביכורים הקראתי מעל הבמה שיר שנקרא "ערק תאנים" והקדשתי אותו לסבתא שלי, ושאפילו עכשיו, מוטבעים על שתי כפות ידי כתמים חומים כהים של חינה, אני הייתי צריך להיות חלק מובהק מזה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ