האוטובוס לגבעת מוגלה

יצחק לאור
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יצחק לאור

יצא קצפם של כמה מקטרגים בעניין האוטובוסים, שפלסטינים לא יוכלו לעלות בהם. לאט לכם מקטרגים מהירי חימה, חישבו קצת על האחר.

הנה, חוזרים אנשים הביתה מהעיר הגדולה, למשל ליישוב רמת־מוגלה, עם ילדיהם וכרטיסי האשראי שלהם, כולל פרופסור מכובד, החוזר מסמינר מחלקתי וממלמל כמריח טבק, "ארץ ישראל וישראל מתאימים זה לזה וקשורים זה לזה", ושכנו למושב אומר, "כן כן, ארץ ישראל טובה לחיים וטובה למתים ונקראת ארץ הצבי", ושיחתם מתגלגלת אל הצבי ישראל ואל הצבי הכשר בכלל, ונופל מבטם על פלונית, כל אחרי הצהריים במספרה, קנתה גם כובע חדש, טורקיז, יושב טוב טוב על השיער, ככתוב, "ארץ ישראל יושבת על שבעה ימים", ובחשיכה — פלמוני, חזר מהבנק, פגישה עם יועץ ההשקעות, סיפר לו איזו השקעה טובה עשה, כשקנה בית בגבעת־מוגלה, ומהמרפסת שלהם רואים את הים, ואם ירצה השם, יראו גם את ים סוף, ככתוב, "ארץ ישראל גבוהה מכל הארצות", והילדים בספסל האחורי חזרו מיישור שיניים, ואחד מהם לומד פסנתר בתל אביב, מנגן שומאן, אבל גם את "אל נקמות השם". וזה שעולה ליד אריאל נולד לו עוד ילד, ואומרים לו, "ארץ ישראל שותה מי גשמים וכל העולם כולו מתמצית", והאב הטרי אומר: "נו, מקווים שיהיה שלום עד שיגיע לצבא".