שכתוב קורות מדעי הנפש

קשה שלא להתאכזב מגילוי הדעת בנוגע למעמד המדעי של זיכרונות מודחקים ומשוחזרים, שפירסמו 47 מדענים וחוקרים מתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית וחקר הזיכרון. החוקרים יצאו נגד הרשעות דין המתבססות על זיכרונות של התעללות מינית בילדות, וקראו לבית המשפט העליון לבחון מחדש את ההסתמכות על זיכרונות מודחקים, שצפו ועלו לתודעת המתלוננות שנים רבות לאחר המאורעות, כעל ראיה קבילה. עוד טענו, כי קיימת מחלוקת עמוקה בקהילת חוקרי הנפש, המוח וההתנהגות לגבי האפשרות שאירוע טראומטי, כגון התעללות מינית, יימחק לחלוטין מהזיכרון האוטוביוגרפי המודע, אך יחזור ויעלה לתודעה לפתע כעבור מספר שנים. ועוד נכתב שם, שאין כיום כל דרך אובייקטיבית להעריך את מידת המהימנות של זיכרונות מודחקים־משוחזרים.