מתקן חולות ומסך הבערות

אוריאל פרוקצ'יה
אוריאל פרוקצ'יה
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אוריאל פרוקצ'יה
אוריאל פרוקצ'יה

חברי הכנסת מן הימין ומן העולם החרד"לי מרבים לתקוף את בית המשפט הגבוה לצדק, בטענה שהוא רואה בעצמו מעין מחוקק־על הרשאי, כאשר מתחשק לו, לבטל חוקים בשל היותם בלתי חוקתיים. לכן, הם מוסיפים, הוא פועל נגד אושיות הדמוקרטיה.

טענה עלובה, אכן, אבל ראוי להסביר על מה היא מבוססת. שורש הטענה נעוץ בקושי הידוע כ"קושי העל־רובי" (the counter majoritarian difficulty). כאשר השופטים פוסלים חוקים של הכנסת הם עושים זאת מכוחו של מסמך חוקתי, שגם הוא, כמו החוקים הנפסלים, מעשה ידיה של הרשות המחוקקת. הקושי הוא, כיצד אפשר לתרץ, מכוחו של אקט חקיקתי אחד (החוקה), את פסילתם של אקטים חקיקתיים אחרים (החוקים המבוטלים)? כלום אין רצונו של המחוקק, שבא לידי ביטוי בחוקים, לפחות שווה ערך לרצונו של המחוקק שבא לידי ביטוי בחוקה? במדינות רבות עוצבה החוקה לפני שנים רבות, אולי אפילו לפני דורות רבים, ולכן אין זה ברור מדוע יש להניח ל"יד המתה" של מחוקקים שמזמן נקראו לבית עולמם לשלוט ב"יד החיה" של מחוקקים מעודכנים, שצורכי העם והחברה ידועים להם היטב.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ