האטימות המזעזעת במשפט יונתן היילו

אורית קמיר
אורית קמיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אורית קמיר
אורית קמיר

הדרך הטובה ביותר לגבש דעה לגבי פסק הדין בעניינו של יונתן היילו היא פשוט להתבונן בו בעזרת שכל ישר ורגש אנוש; מה שנקרא אינטלגנציה רגשית, כולל אמפתיה. ורצוי שכל אלה יהיו מעוגנים במאה העשרים ואחת.

בפסק דין שניתן לפני כשנה, הורשע הנאשם יונתן היילו ברצח. בעדויות שנתן במשטרה סיפר הנאשם שהוא חנק והכה למוות את המנוח (ירון איילין) שסחט ממנו אלף שקלים באיומים. רק בעדויות מאוחרות יותר, בבית המשפט, העיד היילו שהמנוח אנס אותו פעמיים בעבר (אחת הפעמים כשבועיים לפני האירוע), הדביק לו כינוי גנאי משפיל שגרם לשכונה כולה ללעוג לו, וסחט ממנו כספים באיומים, כלומר – התעמר בו באכזריות תקופה ארוכה ודחק אותו למצב נפשי חרד ומעורער, שהתבטא גם בהחמרת התקפי האפילפסיה שלו. היילו היה בזמן המעשה בחור צעיר, מופנם ושקט שאופיין כחסר אונים, ואילו ירון היה עבריין שהורשע באונס ובסחיטה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ