סלחי לי אמי, חטאתי

יובל אלבשן
יובל אלבשן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יובל אלבשן
יובל אלבשן

סלחי לי, אם קדושה, כי חטאתי. העזתי למתוח ביקורת על דרך ניהול המאבק לשלילת פרס לנדאו מהמשורר יצחק לאור, וכיוון שאני כנראה בור וחסר הבנה בסיסית בדמוקרטיה, לא הבנתי שהמאבק נוהל בדרך שהיא "מופת לפעולה אזרחית", כך על פי מאמרו של רועי פלד ("ביטול הפרס לגיטימי", "הארץ" 24.12).

האמת היא, שדרושה לי מחילה גדולה יותר, משום שזו לא היתה הפעם הראשונה שלי. גם בקיץ המלחמה האחרון, כשנוהל קמפיין ציבורי נגד אורנה בנאי בשל הצהרתה כי היא חשה "בושה שזה העם שלי", מנעה ממני בורותי להתרשם מיפי הפעולה נגדה. הנה, "ללא כל יוזמה 'מלמעלה'" (כפי שהתפעל פלד במאמרו), "ללא גיבוי מוסדי, בלי תקציב, ללא קשרים ובלי תמיכה של מערכת ארגונית כלשהי, קמה קבוצה ועשתה דבר מאוד פשוט: השמיעה את קולה. הביעה עמדה. השתמשה בזכות הדמוקרטית לחופש הביטוי. מכיוון שמטרתה של הקבוצה היתה צודקת, וציבור רחב נחשף... הקמפיין צבר תאוצה. עוד ועוד אנשים הצטרפו לדרישה, והשמיעו גם הם את קולם בפייסבוק, עד שקול ההיגיון עשה דרכו מעלה" — במקרה הזה אל דירקטוריון חברת "מנו ספנות" שביטל את חוזה הפרזנטורית של בנאי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ