${m.global.stripData.hideElement}

 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פשע ושמו אנטי־ציונות

183תגובות

אי שם בין פדופיליה לרצח, חמור יותר מגניבה ואולי אף מאונס, נמצא ה־פשע הלאומי: אנטי־ציונות. מדובר בעבירה שיש עמה קלון ואין עליה חנינה, מחילה או הקלה בעונש. ספר הפשעים של ישראל לא הגדיר את העבירה — איש אינו יודע אל נכון מיהו "אנטי־ציוני" ומהי "אנטי־ציונות" — אבל מי שנחשד בה, אחת דינו. דוגמה: חבר בוועדת פרס ישראל, שנחשד בעבירה החמורה הזאת (מסוג פשע), פסול לשיפוט. הצליל מוכר: כך בדיוק התייחסו למי שנחשדו כאנטי־קומוניסטים במשטרים הקומוניסטיים; כך גם התייחסו למי שנחשדו כקומוניסטים בארצות הברית, באחד...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#