למה בכה חיים גורי

יוסי שריד
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יוסי שריד

טור זה לא היה נכתב, אלמלא היה צה"ל "הצבא הכי מוסרי בעולם"; אילו היה ככל הצבאות, מלחמותיו ככל המלחמות, והטינופת אותה טינופת.

בשבוע אחד צפיתי בסרטה של מור לושי — "שיח לוחמים, הסלילים הגנוזים", וקראתי את ספרו החדש של פרופסור זאב צחור — "היינו התקומה". שתי יצירות חשובות שדיכדכו אותי עד דכא.

בשעתו לא ידעתי ש"שיח לוחמים" צונזר ברובו, לבל יעכור את שמחת הניצחון — שלמה כמו ארץ ישראל עצמה. כך הפך השיח לטיח, וכתלמידיו של ברל שָנינו ושִיננו את תורתו "בזכות המבוכה ובגנות הטיח". באיחור של 50 שנה עולים כעת הסלילים מהנשייה. השורות שלהלן הן ניסיון ראשון לקצר את תולדות הירי והבכי.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ