פרשת הסרט על יגאל עמיר: האירוניה והטרגדיה

אווה אילוז
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אווה אילוז

קשה היה לדעת אם לצחוק או לבכות לנוכח ההשתלחות של מירי רגב במוסדות התרבות, אך לפחות ניתן היה ליהנות מהאירוניות שבדרמה שהתחוללה סביב הקרנת הסרט "אל סף הפחד" במסגרת פסטיבל הקולנוע בירושלים.

האירוניה הראשונה: יש מן הפארסה בתחרות צעקות בין ימנית רדיקלית המצנזרת סרט שמתייחס באהדה מסוימת לרוצחו של יצחק רבין, לבין שמאל הומניסטי וליברלי שמגן בשיניו ובציפורניו על הקרנת הסרט, שאחרי הכל משקם את תדמיתו של יגאל עמיר — האיש שציית ל"דין רודף" ומילא כנראה תפקיד מכריע בסיכול של פשרה היסטורית עם הפלסטינים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ