מה עושים מול דניאלה וייס?

ארי שביט
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ארי שביט

את הקיץ הטראומטי של 2005 ביליתי בגוש קטיף. מבחינתי, לא היתה אפשרות אחרת. דווקא מפני שהייתי מהראשונים שהעלו את רעיון ההתנתקות ותמכתי (בהסתייגויות) בתוכנית, היה ברור לי שבעת מימוש מעשה ההתנתקות עלי להיות עם קורבנותיו. בדיוק לפני עשר שנים התיישבתי בנצר חזני וחייתי את השבועיים האחרונים והנוראים של המושב. לבסוף פוניתי על ידי חיילי צה"ל, ועם העקורים עברתי באוטובוס את מחסום כיסופים ונסעתי לתפילת השבר והחורבן שערכו ברחבת הכותל המערבי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ