"קורצים ימינה" ולעזאזל האידיאולוגיה

יאיר אסולין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יאיר אסולין

השאלה המשמעותית ביותר שמכרסמת ככל שהזמן עובר, ככל שהמציאות הישראלית הולכת ומקצינה, וממציאה כל פעם איזו שטות חדשה, וככל שהמרדף אחרי כותרות ואמירות קיצוניות ותשומת לב הולך ומקצין, השאלה המכרסמת ביותר היא האם הם — אלה שמשחקים את המשחק, הפוליטיקאים, היועצים הפוליטיים, האסטרטגים, הדוברים, מי שהוגה את הרעיונות המעוותים שמועלים חדשות לבקרים, את המניפולציות האלה — האם הם באמת לא רואים לאן אנחנו הולכים? האם לא אכפת להם? האם הם באמת מחויבים לערכים האלה שהם מנסים לקדם? הרי המשפחות שלהם גרות פה, אני חושב לעצמי, הרי החיים שלהם הם כאן, ההורים שלהם, הילדים, החברים, הרי הם חלק מהשלטון, אבל גם אזרחים — זה הרעיון של דמוקרטיה. האם הם שכחו את זה? האם הם משלים את עצמם שהפעולות שלהם, הציניות שבה הם מתנהלים, לא נוגעות גם בהם, בחיים שלהם?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ