"קורבנות" ארגוני זכויות האדם

יהודית קרפ
יהודית קרפ
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
יהודית קרפ
יהודית קרפ

"מי שמתייג — סופו שיחרים", כך הגיבו שרים בממשלה על תקנות האיחוד האירופי בדבר סימון מוצרים שמקורם בהתנחלויות. יפה דרשו. אך האם גם יפה קיימו? הצעת חוק העמותות, גם אם תוסר ממנה חובת נשיאת התגים — בחובות הפרסום המיוחדות והסלקטיביות שבה יש יותר מאבק תיוג.

השקיפות של מקורות מימון, שהחוק מתיימר לקדם, כבר קבועה בחוק ואף מיושמת, וחובת השקיפות החדשה היא סלקטיבית, אם לא צבועה, ו"שקיפות" איננה אלא לשון נקייה ל"התנכלות". הצעת החוק, שיוזמיה מתיימרים להסתמך על דוגמתה בחקיקה בארצות הברית, אינה דומה לה כלל, וגם הסרת חובת נשיאת התג אינה מקרבת אותה אליה. גם הממשלה נהנית מתרומות ממדינות אירופיות ומהאיחוד האירופי ואינה רואה בכך תרומת "בעלי אינטרסים זרים" החותרים תחת קיום המדינה.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ