שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

רצח בסבבה

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
גדעון לוי
גדעון לוי

זה היה רצח. זה היה רצח מהסוג המתועב ביותר, רצח של אדם חסר ישע. זה היה רצח שבוצע בידי חייל מוג לב, גיבור על פצועים. השותפים לרצח היו חבריו, שקראו לעברו "לא נורא" והקצינים שדיברו לפי תומם בטלפון ואלה שהיו עסוקים באלף דברים אחרים, בזמן שהפצוע שכב מנוטרל, החייל ירה בראשו וגופתו נותרה מדממת על הכביש. אילו ירה החייל בכלב משוטט היה הדבר מעורר יותר עניין בקרב עדת החיילים והמתנחלים שהתגודדה מסביב. הם נראו כל כך משועממים: וכי מה כבר קרה? חייל רצח פלסטיני. כאלה היו לנו כבר רבים. כך הגיעה הגזענות הישראלית לנקודת השפל המחליאה שלה: התייחסות כה אדישה לרצח של אדם, מול עיני אחרים, טרם נראתה כאן. פצוע מוטל על הכביש — ואיש לא מעלה על דעתו להגיש לו סיוע. חייל יורה בראשו, והחיילים והמתנחלים עסוקים בהכוונת האמבולנס, שחלילה לא יישרט הפגוש שלו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ