שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

הכמיהה לקטסטרופה

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יוסי סוכרי
יוסי סוכרי

לפני שנים אחדות ביקרתי במדינות יוגוסלביה לשעבר — אותן מדינות שהתפרקו ממדינה אחת שאוגדה מרפובליקות, עמים ולאומים שונים והיתה לפדרציה בכוח הכריזמה והסמכות של המרשל טיטו והטוטליטריות של אדוניו הסובייטים. הביקור הזה הותיר בי רשמים רבים, אבל אפשר שהחותם החזק ביותר שהוא טבע בתודעתי היה בהקשר ליחס של המדינות הללו כלפי יוגוסלביה. הן ראו בה ישות מלאכותית, מעוותת, מפלצת בעלת פה אימתני, המבקשת ללעוס עד דק את המאוויים הלאומיים שלהם, שמבחינתם היו לא רק המסד שעליו מבוססת זהותם, כי אם משמעות החיים שלהם בכללותה. סרבים, קרואטים, מקדונים, סלובנים ובוסנים הדגישו בפני כל העת את ההכרח שהיה להעניק לעם שלהם טריטוריה אוטונומית, כזאת שהם יהיו שליטיה היחידים. רבים מהם אמרו לי שהם נלחמו בכל כוחם למען המטרה הזאת והיו מוכנים למות בעבורה.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ