בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גם אז הרגו חסרי ישע. אבל

312תגובות

באחת המלחמות שירתתי כאיש מילואים בפלוגת סיור חטיבתית. לאחר כמה ימי לחימה נשלחתי עם שני ג'יפים לסמן לאחור ציר לדרגי האספקה. לפתע הגיחו כתריסר חיילי אויב, מבוגרים, תשושים, מאובקים ולא חמושים. הופתענו, חילקנו להם קופסאות שימורים ממנות הקרב המבחילות, אפונה בעיקר. דיווחתי למפקדת החטיבה. מישהו שהזדהה כקמב"ץ אמר שאין לו זמן להתעסק אתי, ופקד עלי להמשיך במשימה. שאלתי כיצד, ונעניתי: "תעשה מה שאתה מבין". הבנתי שעלי להוליך אותם למפקדת החטיבה. כשהגענו צרו עלינו חיילי המפקדה, מתלהמים ומאיימים. דרכתי את...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו