בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יש לי בן אחד. לא יותר

תגובות

אילו הרג בני פצוע מדַמם, הייתי עושה כל מאמץ לחלץ אותו ממאסר עולם על רצח, חלומות זוועה, פחד מנקמה. לכן תמכתי בו בכל לב כשלא התגייס: להגן עליו ממעשי פשע, וגם מהעֵדֶר, שמא ימהר לאמצו כבן. יש לי רק בן אחד. רק לו אני קורא בני. לאחי אני קורא בשמו. לא אופנתי לדחות את הנדיבות הלשונית הזאת, "אחי", "אבא'לה", ושאר דרכים להפוך את בן השיח לבן משפחתך, אבל בכך העניין. לא במהירות שבה מאמץ הָעֵדֶר הסְמוּטְרִיצִ'י חייל, והופך את עצמו לקולקטיב מוחשי, כאילו איקונין בתהלוכת ייסורים של פסחא, אלא המהירות שבה...

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו