המוסר של אייל גולן

טל ניב
טל ניב
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
טל ניב
טל ניב

כוונתו של אייל גולן להשתתף בעצרת התמיכה המסוכנת ב"ילד של כולנו", היורה מחברון המואשם בהריגה בלבד, היתה לא רק טעות טקטית־יחצ"נית מצדו, אלא גם רגע שבו חשף עצמו כאדם מעורפל מוסרית. ביטולה משקף את נצלנותו: משעה שראה שמשמעות ההופעה היא "פגיעה בצה"ל", הבין שלא משתלם לו לאהוב את החייל המסוים הזה.

גולן, שהופיע מול מאות אלפים בעצרת הגדולה של המחאה החברתית, התמכר כנראה לדימויו העצמי (הרווחי) כזמר לאומי, שתופש ומנסח את רוח הזמן. באשר לעניין האחרון, הוא צודק: רוח הזמן היא אכן מופעי טמטום של אזרחים שאין להם מושג בעקרונות יסוד של אזרחות, ושיכולים לערער את חיי כולנו. המפגינים התומכים בחייל היורה, מפגינים נגד עצמם, נגד ספר החוקים הישראלי. הם רוצים אנרכיה. משפטי שדה. טריבונלים עממיים. איפה ואיפה. החיבור בין גולן ל"עצרת" הזאת מותח קו ישר של נביבות מוסרית בין האדם הפרטי גולן, לבין הקריירה שלו ובין אלה לבין פניה המעוותים של החברה הישראלית.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ