יונתן סטבסקי
יונתן סטבסקי
יונתן סטבסקי
יונתן סטבסקי

מזה כעשור, תל אביב מובילה מגמה ארצית של עידוד רכיבה על אופניים כתחליף זול, בריא, נגיש, ירוק וחסכוני להתניידות ברכב פרטי. הצלחותיה משוכפלות בהדרגה בערים אחרות, וכך גם מחדליה. אחת מתופעות הלוואי של מהפכה זו היא פלישה המונית של אופניים למדרכות. כרוכב תל אביבי, אני מאמין שמקומם של האופניים בשבילים ייעודיים להם, והיכן שהם חסרים - בכביש. עד לאחרונה, עיריית תל אביב היתה שותפה לדעה זו באופן הצהרתי בלבד. גם כעת, עם מסע האכיפה שהיא מתכננת בחודש מאי, לא ברור כיצד היא מתכוונת להביא לשינוי אמיתי בהרגלי תושבי העיר ומבקריה. מבלי שתיקח אחריות על חלקה בתרבות הרכיבה הקלוקלת, שהשתרשה בעיר זו ובעקבותיה גם בערים אחרות, יישאר המבצע הנוכחי בגדר טיפול קוסמטי זמני. 

הדוגמאות שאביא ברשימה זו לקוחות מניסיוני הפרטי, אך טענותי נוגעות כמעט לכל עיר בארץ. מרבית שבילי האופניים שאני עושה בהם שימוש, לרבות אלו שנסללו ממש לאחרונה (למשל ברחוב צ'לנוב), מתחילים במדרכה, נגמרים בה ולעתים קרובות גם מסומנים עליה, ללא דרך מוסדרת ומשולטת להשתלב בתנועה בביטחה בסיומם. שבילים אלו עשויים טלאים טלאים, שביניהם מכשולים כגון מדרכות צרות, תחנות אוטובוס, תחנות פיס, עצים, מעברי חצייה שבהם לנהגים יש פנייה חופשית ימינה, וכמובן גם הולכי רגל חסרי תשומת לב. אף תמרור אינו מורה לציבור כיצד לנהוג כאשר הוא נתקל בנקודות חיכוך אלו הפזורות ברחבי העיר, ועוד לא נמצא פתרון לבעיות חוזרות ונשנות כגון מכוניות ומשאיות, העומדות על שביל האופניים ברחוב שינקין, או משתמשות בו כדי לעקוף אחרות. בשעות הערב והלילה, כאשר העירייה נוטה להעלים עין מהרגלי חנייה בלתי חוקיים של התושבים כל עוד הם אינם מפריעים לתנועת המכוניות, המצב מחמיר אף יותר: היציאה מכמה שבילים (למשל ברחוב יצחק שדה) משמשת כמקום חנייה הלכה למעשה המסכן רוכבים שמבקשים להמשיך בכביש.

זאת ועוד, כיוון שתשתית השבילים צמחה אד־הוק ללא היגיון מקשר נראה לעין, המעבר בין שביל לשביל מחייב פעמים רבות זגזוג מצדו האחד של הרחוב למשנהו תוך שימוש במעברי חצייה שלא על כולם מסומן אזור ייעודי לאופניים. זהו המקרה ברחוב שאול המלך, שבו השביל הדו־סטרי מחליף צד, ובמפגש בין רחוב בלוך, שבו שני שבילים חד־סטריים, לרחוב רמז, שבחלק ממנו שביל אחד דו־סטרי. כדי להשתמש בשבילים אלו כחוק, על הרוכב ממערב למזרח לרדת מהאופניים במפגש של בלוך עם ארלוזורוב ולחצות מספר רמזורים ברגל, רק כדי לחזור על אותה פעולה שוב כעבור זמן קצר כאשר השביל ברמז נגמר ועליו להשתלב מחדש בתנועה בצדו השני של הכביש. הציפייה שינהג כך אינה מציאותית.

יש לציין גם שהסדרי התנועה החדשים, שבאו בעקבות עבודות הרכבת הקלה, המתוכננות להימשך שנים רבות, אינם מביאים בחשבון את צורכיהם ובטיחותם של הרוכבים בכבישים שממילא אינם ידידותיים כלפיהם. לדוגמה, ברחוב קרליבך, צפונית לרחוב החשמונאים, בוטלה האפשרות לרכוב בנתיב הימני לבאים מדרום כדי להקל על הבאים ממזרח ברחובות החשמונאים והארבעה לפנות ימינה. במקרים כאלו, חובה לפחות להציב תמרור המזהיר את הנהגים מפני רוכבי האופניים הרבים באזור ומזכיר לתת להם זכות קדימה. 

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ