בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מי צריך שפויים כאלה

40תגובות

אינני מקל ראש בקביעותיה של צביה גרינפילד ("האופציה השפויה", "הארץ" 26.4), שלפיהן מה שנקרא "מרכז" הוא האלטרנטיבה האלקטורלית. ואולם, הוא איננו אלטרנטיבה אידיאולוגית. לבוחרים רבים, שאינם מצביעים לימין מסיבות היסטוריות ופוליטיות, יש נטייה להגדיר את עצמם כ"מרכז". אלא שבאומרם זאת, הם משחררים את עצמם מכל מחויבות רעיונית שמאפיינת הצבעה לגושים האחרים. המרכז האמורפי צמח בבחירות 1977, שעה שמפלגתו של יגאל ידין, ד"ש, זכתה ב–15 מנדטים. זו היתה תנועת מחאה אד־הוק, ששימשה ככלי קיבול לאכזבה שהנחילה לציבור...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו