ומה עם המורשת החילונית?

רוני בר
רוני בר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
רוני בר
רוני בר

״גיליתי את הכפייה מהצד השני״, אמר תושב שכונת ההרחבה בקיבוץ אילון לכתבת ״הארץ״ נעה שפיגל (״קרבות המאסף של מעוזי החילוניות״, 28.4). למרות התנגדות רוב התושבים במקום, האיש מבקש להקים שם בית כנסת ושואל: ״יש דבר כזה שציבור בישראל ירצה להתפלל והרוב יקבע לו אם כן או לא?״

במשפט אחד, דמגוגי ומתקרבן, הצליח הדובר להדגים את הבעיה הניצבת בפני הקיבוצים וכל אנשי הזרם הליברלי. אלה גדלים על ערכים של סובלנות, הדורשים להכיל, לקבל, לתת מקום לאחר. באופן יום יומי, או אחת לשבוע לפחות, עם כניסת השבת, הם גם נדרשים לכך. אבל זהו כביש חד־סטרי. המסורת והמנהגים של מי שגדלו בבית חילוני נרמסים במהפכה תרבותית פנים־ישראלית. מיני־אתנוסייד חמוד כזה, שרק רוצה שתדליק נרות שבת.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ