בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כדרכו של המרכז

36תגובות

והנה, במאמר השביעי, קרסה המניפולציה של צביה גרינפילד אל תוך עצמה. מן ה"אני מאשים" הכוללני שלה על ההשתלטות העוינת של השמאל ה"רדיקלי" על שיח השמאל בישראל נותרנו בסוף — שימו לב — עם הפרופסורים חנן חבר, עדי אופיר ושלמה זנד, מכון ון־ליר ויצחק לאור ("הארץ", 20.5). הנה היא אותה ישות דמונית בעלת כוח מאגי, שמונעת מישראל להיפטר משלטון הנצח של בנימין נתניהו והימין, להביא לסוף הכיבוש, ולקדם מדינת יהודים צודקת. התעורר לו בוקר אחד חנן חבר, וגילה שהוא בכלל וולדמורט. כבוד לגרינפילד שאזרה עוז לומר את שמו בקול...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו