יכולתי לשכוח תינוק באוטו?

רוגל אלפר
רוגל אלפר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
רוגל אלפר
רוגל אלפר

שלושה ילדים גידלתי. שלושה ילדים הסעתי ברחבי העיר בימי קיץ מהבילים. הם היו קטנים וחסרי אונים ובקושי יכלו לדבר. בחיים לא הייתי יכול לשכוח אחד מהם באוטו. ואם הייתי שוכח, הייתי נזכר בחלוף דקות ספורות. אותי לא הייתם תופסים כעבור כמה שעות שועט בבעתה הלומה לעבר האוטו החונה. זה לא אותי שהייתם רואים אוחז באי־אמון בגופתו הרפויה, נטולת החיים, של ילדי הפעוט, שתלש את שערות ראשו ושרט את פניו בעודו גוסס באיטיות ובייסורים בחום המחניק, המתגבר בהתמדה, קשור בתוך אוטו שנהפך למלכודת מוות. קשור כי אני קשרתי אותו, כדי לשמור על חייו במהלך הנסיעה. כי אני אביו, ואני אמור לשמור עליו. ובאשמתי הוא מת. מת כי נטשתי אותו. אני, אביו, האדם שעליו סמך יותר מכל. ואם זה היה קורה לי, לא הייתי מצליח להמשיך לחיות עוד שנייה אחת.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ