בואו נודה: אנחנו הערבים, עם אלים

עבד ל. עזב
עבד ל.עזב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
עבד ל. עזב
עבד ל.עזב

למה בעצם לארגן כנסים נגד אלימות בחברה הערבית, טאלב א־סאנע וסמאח סלאימה־אגבארייה? לאלימות אצלנו יש היבטים חיוביים: היא נותנת עבודה למשטרת ישראל; היא מקור לא רע למענקי מחקר ללימוד התופעה; והיא נותנת לכם עניין לענות בו ולהתראיין עליו בתקשורת.

אתם אומרים שיש נזקים? אובדן חיי אדם? אבל מה שווים חיי אדם בשביל ערבים? אפס. הנה, בעיראק החיים שלווים יותר מבדנמרק לפי דיווחי האו"ם. בסוריה בכלל גן עדן. מצרים? אפילו אזרח אחד לא נהרג ומטוס אחד לא התפוצץ מאז הדחת הבוגד מובארק והחלפתו במריונטה סעודית. בתוניסיה לא נפגעו תיירים מאז המהפכה. סעודיה ושכנותיה במפרץ? אפילו השוודים לומדים מהם על זכויות אדם, לרבות זכויות של נשים ומיעוטים.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ