בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תקווה עכשיו

37תגובות

הייאוש מחלחל, ונדמה שהוא כבר תופס מקום של קבע בראש, בלב, בתנועות הידיים. פחות ופחות בא־והולך. אני קורא את זה במיילים שמגיעים אלי, באנשים שניגשים ברחוב, ברשתות החברתיות, באמירות כמו: "מי שעוד צעיר, שיברח מפה", או "אני כבר לא קורא עיתונים, לא רואה חדשות. לא מכניס את הרעל הזה אלי הביתה". לא רק בתל אביב, ירושלים. לא רק במרכז. ואנשים אומרים את המלים האלה בכאב. אם פעם היו באמירות כאלה סוג של התרסה, רצון לזעזע, ניסיון לעורר, אם פעם היו בהן אולי אפילו איזו התפנקות, איזו התגנדרות באפשרות הזאת של,...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו