בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הלל ועאריף, מיכאל וראפעת

97תגובות

חוּבּ הם כינוהו, אהבה, והם לקחו אותו אתם לכל מקום. הוא היה בנם ואחיהם, והם הרעיפו עליו חיבה. הוא היה חסר ישע. הוא נולד עם תסמונת דאון. החייל ירה בו בבטנו מטווח קצר. אחר כך הסתלק החייל עם חבריו לכוח, מבלי לבדוק את מצבו או להזעיק לו עזרה. הותירו אותו לדמם על האדמה הסלעית. כמה שבועות אחר כך מת מפצעיו. עאריף ג'רדאת מהכפר סעיר היה בן 23 במותו. דובר צה"ל טען, ש"הכוח זיהה פלסטיני שעמד להשליך בקבוק תבערה", וכי החיילים ירו "כדי להסיר את האיום". ההודעה הזאת מביכה במופרכותה. מעבר לעדי הראייה, שסיפרו...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו