בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בין אסף הראל לרב לוינשטיין

23תגובות

יותר ויותר נדמה כי ההקצנה של השיח הישראלי נובעת, לפני כל דבר אחר, מייאוש. ייאוש אמיתי, כזה שבא ואומר — אפשר לשבור הכל, אין בשביל מה להיזהר, אין בשביל מה לעדן, לדייק, לרכך. עכשיו זה הזמן לתת מכה, עכשיו זה הזמן פשוט לצעוק. גם צעקה היא ביטוי, קודם כל לייאוש. ואתה מרגיש איך הוורידים בצוואר של השיח הישראלי מתפוצצים, איך, כמעט בכל יום, מישהו מבקש להגביר עוד את הטון, להקצין אותו, להוריד עוד פילטר, אם בכלל נשארו עוד פילטרים. ובמובנים רבים יש לזה ערך, זה מוציא את כל המוגלה החוצה, זה כאילו מנקה, מברר,...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו