בין אסף הראל לרב לוינשטיין

יאיר אסולין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יאיר אסולין

יותר ויותר נדמה כי ההקצנה של השיח הישראלי נובעת, לפני כל דבר אחר, מייאוש. ייאוש אמיתי, כזה שבא ואומר — אפשר לשבור הכל, אין בשביל מה להיזהר, אין בשביל מה לעדן, לדייק, לרכך. עכשיו זה הזמן לתת מכה, עכשיו זה הזמן פשוט לצעוק. גם צעקה היא ביטוי, קודם כל לייאוש. ואתה מרגיש איך הוורידים בצוואר של השיח הישראלי מתפוצצים, איך, כמעט בכל יום, מישהו מבקש להגביר עוד את הטון, להקצין אותו, להוריד עוד פילטר, אם בכלל נשארו עוד פילטרים. ובמובנים רבים יש לזה ערך, זה מוציא את כל המוגלה החוצה, זה כאילו מנקה, מברר, מחטא. אלא שכבר קשה לזכור מתי בפעם האחרונה פשוט דיברנו זה עם זה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ