הילד הסורי שאינו בוכה

על פי רוב, כשילדים קטנים נפצעים, הם נבהלים וצועקים וצווחים וקוראים להוריהם. אבל הילד הזה אינו קורא לאיש. שיערו סתור, אך מבעד לפקעת האי סדר אפשר להבחין שהוא נגזם ברישול, ייתכן שאפילו לא מזמן, לתספורת פטרייה ילדותית. אמו בוודאי סיפרה אותו כך, אז, כשעוד היתה לו אמא.

הוא אינו בוכה ואינו מוחה ואינו מיילל, כאילו מבין שכבר אין בכך טעם. באגביות של אדם שעוסק במלאכה כבר זמן מה, החובש מניח (כמעט מטיח) אותו על הכיסא, והוא אינו אומר דבר. על רקע המושב שצבעו כתום עז, הוא נראה כמעט כדמות של ילד בסרט שחור־לבן. עיניו תלויות בחלל הריק, נראה שאינן מחפשות דבר. כאילו התייאשו מהחיפוש עוד בטרם החלו.