קוו ואדיס, פולין?

שלמה אבינרי
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
שלמה אבינרי

משפחתנו המצומצמת — אבי, אמי ואני — עלתה ארצה מפולין חודשים ספורים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. שאר בני המשפחה הענפה נותרו בפולין ואיש מהם לא שרד. סבי אברהם (אדולף) וינר, סבי אהרן (ארנולד) וסבתי לאה (ליאונורה) גרונר, שש אחיותיה של אמי ואחיה הצעיר, חמישה בני ובנות הדודים שלי — כולם נרצחו בידי הגרמנים: הם נשלחו למחנות ההשמדה ממקומות מושבם — ביילסקו־ביאלה עיר הולדתי, קרקוב, מקוב־פודהלנסקי, ורשה. ביקרתי בפולין פעמים רבות, ואני חש בנוכחות ההעדר היהודי בארץ זו על כל צעד ושעל. ספרים ומאמרים שלי תורגמו לפולנית, הרציתי באוניברסיטת ורשה, באוניברסיטה היאגלונית בקרקוב ובמרכז התרבותי הבינלאומי שבעיר היפהפייה הזאת. לאחרונה גם זכיתי להיבחר כחבר חיצוני באקדמיה הפולנית לאמנויות. למרות שידיעתי בפולנית כיום היא זעומה, הרי השפה, התרבות, ההיסטוריה והריחות של פולין אינם זרים לי.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ