בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השסע העדתי שלי

58תגובות

בימים אלה, כאשר השסע העדתי שב למוקד העניין התקשורתי (בין השאר בעזרת אלה שמרוויחים ממנו) גדל דור חדש שזהותו מורכבת ומעורבת. האם טוב לחזור לעסוק בפצע? אולי הוא הולך ונרפא מעצמו? ואם הפצע עדיין כואב — מהי דרך הריפוי הנכונה? אינני מתכחשת לעוולות שנעשו עם קום המדינה, ועדיין יש פערים שלצמצומם נדרשים מחשבה ופתרונות מעשיים. אך אני מוצאת שבכל פעם שמישהו מצית את השיח הזה, כולם נכווים. ההבדל הוא, שבין הנכווים יש כאלה שמותר להם לבטא את כאבם, וכאלה שלא. והחלוקה היא לרוב עדתית. כל זה מזכיר לי את העידן...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו