זה לא ארי שביט, זה בנימין נתניהו

חיים רמון
חיים רמון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
חיים רמון
חיים רמון

ארי שביט ממש לא אשם בכך שהדרישה להכרה בישראל כבמדינה יהודית הפכה לנושא המרכזי במשא ומתן בינינו לבין הפלסטינים ("הודאה באשמה", "הארץ", 25.8). ואם נרצה לדקדק, אשמתו היא מינורית וחסרת משמעות. האשם בעניין זה מוטל לפתחו של אדם אחר, אחד בשם בנימין נתניהו.

ראש הממשלה הוא שהפך את הדרישה האמורה לתנאי מוקדם למשא ומתן, והוא שנתלה בתנאי זה בסירובו לדון בבעיות הליבה העומדות בלב המחלוקת עם הפלסטינים: שטחים, סידורי ביטחון, ירושלים והפליטים. זאת בניגוד לראשי הממשלה שקדמו לו: מיצחק רבין ושמעון פרס, דרך אהוד ברק ואריאל שרון וכלה באהוד אולמרט, שהתמקדו בסוגיות הליבה, ובפרט בהיבטים הטריטוריאליים והביטחוניים, כשניגשו למשא ומתן עם הפלסטינים. גם נתניהו מכיר היטב את סוגיות הליבה. הוא פשוט לא רוצה לדון בהן. לשם כך, הוא נאחז בכל עילה שנקרית על דרכו.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ