שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
גדעון לוי
גדעון לוי
גדעון לוי
גדעון לוי

וכך כתבתי אז, סליחה על חוסר הצניעות, בדצמבר 2004: "העובדה שאהוד ברק הוא היחיד שמסמן תקווה כלשהי, מדכדכת". שלוש שנים אחר כך נסחפתי יותר: "רק ברק"; כעבור כארבע שנים נמלכתי בדעתי: "מזיק מליברמן ומסוכן מנתניהו"; כשנתיים אחר כך: "באמצע החורף הוא ישוב אלינו בחזרה, אל אותה הדרך, אל אותו התעתוע, אם רק ייקרא לדגל". עכשיו נסגר המעגל והפליק־פלאק המפואר הושלם: שוב אני מוצא את עצמי כותב, לא להאמין, את מה שכתבתי לפני תריסר שנים: אהוד ברק הוא התקווה היחידה, והעובדה הזאת מדכדכת. שני חלקי המשפט הזה תקפים כשהיו — ומה מדכדך (ומפיח תקווה) יותר מזה?

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ