תנו לילדיכם לחשוב

אנה ספרד
אנה ספרד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אנה ספרד
אנה ספרד

ב–1 בספטמבר נשמעה אנחת רווחה גדולה ברחבי ישראל ואולי במזרח התיכון כולו. היתה זאת אנחתם של אמהות, אבות, סבתות וסבים. ביום הזה הילדים והנכדים חזרו לגנים ולבתי ספר והסתיימה תקופה ארוכה של עול, אף אם כזה שהומתק ברגעי נחת.

אני שותפה לתחושות התסכול וההקלה כאחד. תיכננתי לבלות את החופשה הגדולה בחשיבה, בקריאה ובכתיבה, וכעת משתמה אני מתקשה להשיב על השאלה מה עשיתי בקיץ האחרון. מה אומר? שרוב הזמן ביליתי בבריכות ובמתקני עינויים המכונים מגרשי משחקים? שראיתי כל סרט אנימציה שאפשר היה למצוא ברדיוס של 50 קילומטר מתל אביב? שלא פעם ולא פעמיים שברתי את הראש מה אעשה עם הנכדים, שהגיעו אלי בלי התרעה מוקדמת ועם ההוראה: "אבל תפעילי אותם. שרק לא יישבו כל הזמן מול המסכים"? צייתתי, גם אם לא אהבתי. מצאתי נחמה פורתא בכך שאני לא לבד, ושניתן למצוא שותפים לתחושותי גם במקומות שבהם הדשא נראה ירוק יותר. על השותפות למדתי, למשל, מטקסטים ב"ניו יורק טיימס", בנוסח "צריכים שמרטף? אל תסמכו על הסבתא" (9.8).

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ